שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יבמות ט״ו:ב׳

2 משנה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בְּבָאָה מִן הַקָּצִיר בִּלְבַד. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי אֶחָד הַבָּאָה מִן הַקָּצִיר וְאֶחָד הַבָּאָה מִן הַזֵּיתִים וְאֶחָד הַבָּאָה מִמְּדִינַת הַיָּם לֹא דִבְּרוּ חֲכָמִים בַּקָּצִיר אֶלָּא בַהוֹוֶה. חָזְרוּ בֵית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּבֵית שַׁמַּאי.

3 הלכה: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא שָׁמַעְנוּ כול׳. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כַּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. הָא כְּאֵי זֶה צַד. יָצָא קְצִיר שְׂעוֹרִים וְנִכְנַס קְצִיר חִטִּים. יָצָא קָצִיר וְנִכְנַס בָּצִיר. יָצָא בָּצִיר וְנִכְנַס מָסִיק. נִמְצֵאת כָּל הַשָּׁנָה כוּלָּהּ קָצִיר. וְקִיְימוּ אֶת דִּבְרֵיהֶן. וְלָמָּה קָצִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. דְּאוֹנְסָא שָּׁכִיחַ. שֶׁאֵין הַחַמָּה קוֹפַחַת עָל רֹאשׁוֹ שֶׁלָּאָדָם אֶלָּא בִשְׁעַת הַקָּצִיר. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצֵא אֶל אָבִיו אֶל הַקּוֹצְרִים. וַיֹֹּאמֵר אֶל אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי וַיֹּאמֵר אֶל הַנַּעַר שָׂאֵהוּ אֶל אִמּוֹ. וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיְּבִיאֵהוּ אֶל אִמּוֹ וַיֵּשֶׁב עַל בִּרְכֶּיהָ עַד הַצָּהֳרַיִם וַיָּמֹת. וְרַבָּנָן אָמְרֵי. דְּרִיחְשָׁא שָׁכִיחַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סַכּוֹתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק. בְּיוֹם שֶׁהַקַּיִיץ נוֹשֵׁק אֶת הַחוֹרֶף. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם נָשֶׁק זֶה נִשְׁקוֹ שֶּׁלַּגּוֹג. דָּבָר אַחֵר. בְּיוֹם שֶׁשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת נוֹשְׁקִין זֶֶה אֶת זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה יוֹצֵא וְהָעוֹלָם הַבָּא נְכְנַס.